×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת צ״ט.גמרא
;?!
אָ
וְנִרְאִין קְרָסִין בַּלּוּלָאוֹת כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת וְשֶׁל אַרְגָּמָן וְשֶׁל תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֶׁל שֵׁשׁ וְעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה עִזִּים וּגְדוֹלָה חָכְמָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בָּעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֶמְרָה בְּתַחְתּוֹנוֹת דְּאִילּוּ בְּתַחְתּוֹנוֹת כְּתִיב {שמות ל״ה:כ״ה} וְכׇל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וְאִילּוּ בְּעֶלְיוֹנוֹת כְּתִיב {שמות ל״ה:כ״ו} וְכׇל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אוֹתָנָה בְּחׇכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים וְתַנְיָא מִשּׁוּם ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה שָׁטוּף בָּעִזִּים וְטָווּי מִן הָעִזִּים.: שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת כּוּ׳.: אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא עֲגָלוֹת תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן וְצִידֵּיהֶן רה״ררְשׁוּת הָרַבִּים אָמַר אַבָּיֵי בֵּין עֲגָלָה לַעֲגָלָה כִּמְלֹא אֹרֶךְ עֲגָלָה וְכַמָּה אֹרֶךְ עֲגָלָה ה׳חָמֵשׁ אַמּוֹת ל״ללְמָה לִי בד׳בְּאַרְבַּע וּפַלְגָא סַגִּי כִּי הֵיכִי דְּלָא לִידַּחְקוּ קְרָשִׁים. אָמַר רָבָא צִידֵּי עֲגָלָה כִּמְלֹא רֹחַב עֲגָלָה וְכַמָּה רֹחַב עֲגָלָה שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה לְמָה לִי בְּאַמְּתָא וּפַלְגָא סַגִּיא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִידַדּוּ קְרָשִׁים. אֶלָּא דקי״לדְּקַיְימָא לַן אדֶּרֶךְ רה״ררְשׁוּת הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אֲנַן דְּגָמְרִינַן לַהּ מִמִּשְׁכָּן דְּמִשְׁכָּן חֲמֵיסְרֵי הֲוַאי אַמְּתָא יַתִּירָא הֲוַאי דַּהֲוָה קָאֵי בֶּן לֵוִי דְּכִי מִשְׁתַּלְּפִי קְרָשִׁים הֲוָה נָקֵיט לְהוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: חוּלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרׇחְבָּן אַרְבָּעָה הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן חַיָּיב פָּחוֹת מִכֵּן פָּטוּר.: גמ׳גְּמָרָא: לְמָה לִי לְמִיתְנֵי חוּלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע לִיתְנֵי הַבּוֹר וְהַסֶּלַע מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בבּוֹר וְחוּלְיָתָהּ מִצְטָרְפִין לַעֲשָׂרָה תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בּוֹר ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים עֲמוּקָּה י׳עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה אֵין מְמַלְּאִין הֵימֶנָּה בְּשַׁבָּתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
במשנה חולית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה וכו׳ ומקשה בגמרא ל״ל למיתני חולית הבור והסלע ליתני הבור והסלע והיינו כפרש״י דפשיטא לן דסלע נקיט לענין גובהו ובור נקיט לענין עומק דנוטל מתוכה ומוציא לרה״ר וכו׳ עכ״ל. ולכאורה יש לדקדק דמאי ס״ד מעיקרא אכתי לא הו״ל למיתני בור כלל דבשלמא סלע איצטריך למיתני דאע״ג דלית ליה ד׳ מחיצות גמורות כמו בית דומיא דמשכן אפ״ה חייב משום גוד אסיק דהלכתא גמירא לן וכדפרישית בריש מכילתין דף ו׳ דקתני ברייתא איזהו רה״י וכו׳ וכן גדר והיינו משום גוד אסיק משא״כ לענין בור שמוציא מתוכה לרה״ר פשיטא דהוי רה״י גמור שמוקף מד׳ מחיצות גמורות ואפשר דאפ״ה איצטריך למיתני דסד״א דכיון דלא קביעי תשמישתיה כמו בית תו לא הוי דומיא דמשכן שרה״י שלה היה תשמישיה קבוע קמ״ל דאפ״ה חייב וק״ל: בתוס׳ בד״ה מסייע ליה לרבי יוחנן וכו׳ וא״ת ומה צריך למתניתין לאשמעינן הא תנינא חדא זימנא וי״ל דדרך תנא וכו׳ א״נ מיתורא דמתניתין וכו׳ והשתא א״ש הא דקתני במתניתין גבוה יו״ד וכו׳ עס״ה. כבר הארכתי בזה בחידושי גיטין דף י״ד ע״ב בלשון התוספות ד״ה גידוד חמשה ליישב שיטת רש״י והתוספות כל אחד לפי שיטתו ע״ש דממילא רווחא סוגיא דשמעתין בלשון התוספות כאן אלא לפי שאי אפשר לבית המדרש בלא חידוש אבוא לבאר בקצרה במה שנתחדש לי משום דלכאורה קשיא לי טובא דלשון והשתא א״ש שכתבו התוס׳ אינו מדוקדק דלמאי דמשמע מדבריהם דפשיטא להו דלענין גובה לא מהני צירוף לחייב במניח ע״ג חוליא משום דבכה״ג לא שייך לומר האי ק״ו דלקמן לאחרים עושה מחיצה לעצמו לכ״ש וכמו שכתבו ג״כ להדיא לקמן בד״ה לאחרים א״כ מאי והשתא דקאמרי דבפשיטות אפשטא דלישנא דגמרא הוי מצי לפרש דע״כ האי מצטרפין לענין רחבה איצטריך דאי לענין גובה ובשאין החוליא גבוה עשרה אין לחייב בנותן על גביו והנראה בזה דודאי עיקר מלתא דהחוליא עצמה צריך להיות עשרה לאו מסברא פשיטא להו משום דאיכא למימר דאף לענין גובה שייך צירוף לחייב בנותן על גביו משום האי ק״ו דלקמן וכיון דפשטא דלישנא דגמרא משמע דלענין צירוף הגובה איירי ע״כ ממילא הוי שמעינן דשייך האי ק״ו דלקמן אפילו בכה״ג מה שא״כ השתא לדבריהם הקודמין שרוצה לפרש דע״כ עיקר מלתא דצירוף היינו לענין רוחב ד׳ דאל״כ תיקשי תרתי ל״ל א״כ לפ״ז ע״כ בבור עצמה בלא חוליא אין ברחבה ד׳ למטה מהחוליא וא״כ לפ״ז פשיטא שאין עומק הבור מצטרף לחוליא בגובה כיון שאין הבור רוחב ד׳ אע״כ דהא דקתני הנותן על גבן חייב היינו דוקא בענין שהחוליא עצמה גבוה עשרה בלא צירוף וממילא הדרינן לסברא דלא שייך האי קל וחומר דלקמן בכה״ג. כן נ״ל בכוונת התוס׳. ומה שיש לדקדק עוד בזה ע״ש בחידושי גיטין ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144